מה ההבדל בין מבחן מחוננים לבין מבחן מצטיינים?

מה ההבדל בין מבחן מחוננים לבין מבחן מצטיינים?

בשנים האחרונות הולכת וגוברת ההתעניינות הציבורית בנושא איתור תלמידים מחוננים ומצטיינים. הורים רבים שומעים על "מבחן המחוננים" ועל "מבחן המצטיינים" ומתקשים להבין - האם מדובר באותו מבחן? מה בעצם ההבדל ביניהם? כיצד כל אחד מהם משפיע על עתידו הלימודי של הילד? כדי להבין את התמונה במלואה, חשוב להכיר את הרקע, מטרות המבחנים, מבנם, שלבי האיתור והמשמעויות החינוכיות של כל אחד מהם.

הרקע להבחנה בין מחוננים למצטיינים

מערכת החינוך בישראל פועלת על פי תפיסה המבדילה בין שני סוגי אוכלוסיות:

• מחוננים - ילדים בעלי רמת אינטליגנציה גבוהה במיוחד, לרוב בשיעור של כ-1-2 אחוזים מכלל האוכלוסייה.
• מצטיינים - ילדים חכמים מאוד, בעלי יכולות קוגניטיביות גבוהות מהממוצע, לרוב בשיעור של כ-5-7 אחוזים מהאוכלוסייה, אך שאינם מגיעים לרמת המחוננות החריגה.

המטרה של ההבחנה היא לאפשר התאמת מסגרות חינוכיות שונות לצרכים של כל קבוצה: לתלמידים המחוננים תכניות העשרה ייחודיות במרכזים אזוריים או כיתות מחוננים, ולתלמידים המצטיינים תכניות מצומצמות יותר בבתי הספר או במסגרת יישובית.

איך מתבצע תהליך האיתור?

תהליך האיתור לתלמידים מחוננים ומצטיינים מתבצע בדרך כלל בשני שלבים עיקריים:

• שלב א' - איתור ראשוני בבתי הספר

  בשלב זה כלל תלמידי כיתה ב' (במגזר היהודי) או כיתה ג' (במגזרים הערבי, הדרוזי והבדואי) נבחנים במבחן סינון ראשוני. המבחן נערך בבתי הספר עצמם, ונועד להעריך יכולות בסיסיות של חשיבה כמותית, מילולית ולוגית. הוא אינו דורש ידע מוקדם, אלא בודק יכולת חשיבה, הסקת מסקנות, למידה מהירה והבנה מופשטת. על סמך תוצאות שלב א', רק אחוז קטן מהתלמידים - לרוב כ-15%-20% בעלי הציונים הגבוהים ביותר - מוזמנים לשלב הבא.

• שלב ב' - מבחן האיתור הארצי

  בשלב זה נערך מבחן מחוננים ממלכתי, מטעם משרד החינוך והמכון הפסיכומטרי (כגון סולמות או מכון קרני). המבחן מתקיים מחוץ לבית הספר, במרכז בחינות אזורי, ונחשב למעמיק ומאתגר יותר. הוא כולל פרקים בתחומים כמו חשיבה מילולית, חשיבה כמותית, חשיבה צורנית והבנת הנקרא. תלמידים העוברים את סף הציון הארצי הגבוה ביותר מוגדרים מחוננים, בעוד שתלמידים בעלי ציונים גבוהים אך מעט נמוכים מהסף נקראים מצטיינים.

מבחן מחוננים - מה נבדק בו?

מבחן המחוננים נבנה כך שיבחן אינטליגנציה כללית (IQ) ולא ידע נרכש. הוא כולל שאלות מסוגים שונים, כגון:

• חשיבה מילולית: אנלוגיות מילוליות, מציאת מילה חסרה, קשרים בין מושגים.
• חשיבה כמותית: בעיות מספריות, דפוסי סדרות, השוואת כמויות.
• חשיבה צורנית: השלמת צורות, זיהוי קשרים גיאומטריים, חשיבה מרחבית.
• הבנת הנקרא: קטעים קצרים ושאלות על משמעות, מסקנות והכללות.

הדגש הוא על חשיבה מהירה, מקוריות ויכולת לפתור בעיות מורכבות בתנאי זמן מוגבל. הציונים משוקללים לפי נוסחה ארצית, ורק מספר מצומצם של ילדים (בין 1% ל-2%) מגיעים לרף המחוננות הגבוה.

מבחן מצטיינים - דומה אך שונה

מבחן המצטיינים דומה במבנהו למבחן המחוננים, אך נקודת החיתוך (סף הקבלה) נמוכה יותר, והוא נועד לאתר תלמידים חכמים מאוד אך שאינם נכללים בקבוצת העל של המחוננים. מטרת מבחן המצטיינים היא לזהות פוטנציאל למצוינות לימודית, כלומר ילדים שמגלים יכולות למידה גבוהות, מוטיבציה גבוהה ועניין אינטלקטואלי נרחב, גם אם רמת האינטליגנציה שלהם מעט נמוכה מהמחוננים. תלמידים שמוגדרים מצטיינים יכולים להשתתף בתכניות העשרה בבית הספר, בפרויקטים עירוניים, בשיעורים מתקדמים או בקורסים מקוונים של משרד החינוך.

טווח הציונים - איפה עובר הגבול?

במבחן הארצי מתקבלת התפלגות ציונים ארצית. משרד החינוך מגדיר שתי נקודות חתך:

• סף מחוננים: לרוב סביב אחוזון 98-99.
• סף מצטיינים: לרוב סביב אחוזון 95-97.

כלומר, ילד שהגיע לאחוזון 98 ומעלה מוגדר מחונן, וילד באחוזון 95-97 מוגדר מצטיין. עם זאת, הנתונים עשויים להשתנות מעט משנה לשנה בהתאם לתוצאות הארציות ולשיטת החישוב של המכון הבוחן.

ההבדלים במטרות ובתכניות הלימוד

תכנית למחוננים

• מטרות: טיפוח מצוינות אינטלקטואלית, יצירת אתגרים קוגניטיביים והעמקה בתחומי עניין.
• מסגרות: מרכזי מחוננים אזוריים, כיתות מחוננים בבתי ספר נבחרים, תכניות אוניברסיטאיות לנוער שוחר מדע.
• היקף פעילות: יום העשרה קבוע בשבוע, תכניות המשכיות עד התיכון.
• תחומי העשרה: מדע, מתמטיקה, כתיבה יוצרת, חשיבה פילוסופית, רובוטיקה ועוד.

תכנית למצטיינים

• מטרות: עידוד מצוינות, פיתוח סקרנות ומוטיבציה ללמידה.
• מסגרות: שיעורים מתקדמים בתוך בית הספר, חוגי העשרה עירוניים, למידה מרחוק.
• היקף פעילות: לרוב חוג שבועי או פרויקטים תקופתיים.
• תחומים: העמקה במקצועות הליבה, פרויקטים חברתיים ויזמות חינוכית.

השפעה רגשית וחברתית

הגדרה כ"מחונן" או "מצטיין" משפיעה לא רק על המסלול הלימודי אלא גם על תחושת הזהות של הילד. ילדים מחוננים לעיתים חווים פער בין רמת החשיבה שלהם לבין בני גילם, ולכן עשויים להזדקק לליווי רגשי, הדרכה הורית ולמסגרת תומכת שמבינה את צורכיהם הייחודיים. ילדים מצטיינים לרוב משתלבים טוב יותר מבחינה חברתית, אך גם הם עלולים להרגיש תסכול מחוסר אתגר לימודי. לכן תכניות ההעשרה נועדו לספק גם תחושת שייכות וגם אתגר אינטלקטואלי.

טעויות נפוצות בתפיסת ההבדל

הורים רבים נוטים לחשוב שמחוננים ומצטיינים הם אותו דבר, אך ישנם כמה הבדלים עקרוניים:

• רמת אינטליגנציה: מחוננים נמדדים ברמת אינטליגנציה גבוהה במיוחד (בד"כ IQ מעל 130-140), בעוד מצטיינים נמצאים סביב IQ 120-129.
• אופי החשיבה: אצל מחוננים קיימת נטייה לחשיבה מופשטת, אינטואיטיבית ויצירתית במיוחד, בעוד מצטיינים מצטיינים בעיקר בלמידה מהירה ובהישגים לימודיים.
• צרכים לימודיים: מחוננים נזקקים לגירויים אינטלקטואליים חריגים ולעיתים גם לתמיכה רגשית, בעוד מצטיינים נהנים מהעשרה אך יכולים להשתלב במסגרות רגילות.
• השפעה על המסלול הלימודי: מחוננים זכאים להשתתף בכיתות ובמרכזים ייעודיים, בעוד מצטיינים נהנים מתכניות העשרה ברמה מקומית.

כיצד להכין את הילד למבחנים?

למרות שהמבחנים נועדו לבדוק יכולת טבעית ולא ידע נרכש, תרגול מוקדם יכול לעזור לילד להרגיש בטוח ולהכיר את סוגי השאלות. הכנה טובה כוללת:

• תרגול חשיבה לוגית, סדרות מספרים, דמיון חזותי ואוצר מילים.
• פיתוח סקרנות דרך משחקים, שאלות פתוחות ודיונים.
• שיפור ריכוז והתמודדות עם לחץ בזמן.
• שימוש בחוברות הכנה או מערכות אינטראקטיביות כמו ידע לי, המאפשרות תרגול מותאם גיל ורמה.

ההורים יכולים לסייע לילד להבין שמדובר באתגר חיובי, לא במבחן של הצלחה או כישלון. חשוב לשמור על איזון רגשי ולא ליצור לחץ מיותר.

האם אפשר לשנות הגדרה?

ילד שלא הוגדר מחונן בכיתה ב' עשוי להיבחן שוב בכיתות גבוהות יותר, במסגרת מבחני איתור מאוחרים. עם זאת, יש לזכור שההגדרה אינה תווית קבועה - יש ילדים שמממשים את פוטנציאל המחוננות שלהם מאוחר יותר, ואחרים שמפתחים מצוינות גם ללא הגדרה רשמית. מה שחשוב באמת הוא לטפח את סקרנות הילד, לעודד חשיבה עצמאית ולספק לו אתגרים מתאימים לאורך כל הדרך.

השוואה מסכמת בין מחוננים למצטיינים

מבחן המחוננים ומבחן המצטיינים אמנם נראים דומים, אך נועדו לשרת מטרות שונות ולהתאים לשתי אוכלוסיות שונות - ילדים בעלי אינטליגנציה חריגה במיוחד וילדים חכמים מאוד בעלי פוטנציאל מצוינות רחב. שניהם חשובים למערכת החינוך הישראלית משום שהם מאפשרים למצות את הפוטנציאל של כל ילד, להעניק לו אתגר, ולשמור על חדוות הלמידה. בעידן שבו ידע נגיש לכולם, הערך האמיתי טמון ביכולת לחשוב אחרת, לשאול שאלות וליצור קשרים חדשים - בדיוק מה שמבחני המחוננים והמצטיינים מנסים לאתר ולטפח.

סיכום קצר להורים

מבחן המחוננים ומבחן המצטיינים נועדו לזהות ילדים בעלי פוטנציאל אינטלקטואלי גבוה, אך הם מיועדים לשתי אוכלוסיות שונות: הראשון - לאיתור ילדים חריגים ביכולותיהם הקוגניטיביות (1-2%), והשני - למציאת תלמידים מוכשרים במיוחד הזקוקים לאתגר נוסף. ההבדל ביניהם מתבטא בסף הציונים, במסגרות ההעשרה ובמטרות החינוכיות, אך בשני המקרים הדגש הוא על טיפוח חשיבה, סקרנות ויצירתיות.